Feeds:
רשומות
תגובות

תל אביב – סאו פאולו

לפני שהיו סרטים במטוסים אני מניח שאנשים פשוט היו קוראים ספר או מביטים החוצה מהחלון. אבל הקרנת סרטים בטיסות היא לא המצאה חדשה. פעם היו מקרינים סרטים ב-16 מ"מ על מסך קטן. כשאני הייתי ילד היו טלוויזיות משתלשלות מעל ראשי הנוסעים, ואם איתרע מזלך וישבת בדיוק מתחת לטלוויזיה היית זקוק לעיסוי צוואר בסוף הטיסה או למשקפת קטנה על מנת להביט במסך הרחוק ממך. הסרטים היו מוקרנים ממכשיר וידאו שהיה מחובר לכל המסכים. אחר כך הופיעו המסכים האישיים ששידרו כמה ערוצים, כמו טלוויזיה בכבלים. בכל ערוץ שודר סרט אחר בלופ, והיו ערוצים ששידרו תכניות ילדים, דוקומנטרי, קומדיות מצבים וכדומה. וכעת (ואני מוכרח להודות שזו הפעם הראשונה שאני נתקל בזה, יכול להיות שאני מעט מיושן…) הVOD הגיע למטוסים. בטיסת קונטיננטל מתל אביב לניוארק בבואינג 777-200 היו בספרייה קרוב ל-200 סרטים, ביניהם אפשר היה למצוא את שלושת פרקי הסנדק, קזבלנקה, האזרח קיין, חלף עם הרוח, נהג מונית, פארגו, החגיגה של באבט, הניצוץ ועוד מבחר גדול של סרטי ילדים וסרטים מהמזרח הרחוק. בסך הכל מבחר מעורר תיאבון שממנו בחרתי לצפות מחדש בשני סרטים שלא ראיתי זמן רב: דוקטור סטריינג'לאב והחשוד המיידי (ניסיון לצפות בנהג מונית גילה לי שהסרט שונה ע"מ להתאים את תכניו למסך הקטן ועל כן ויתרתי על הצפייה).חוץ מזה, מסתבר שהאוס, אחת הסדרות המועדפות עלי, מועדפת גם על חברת קונטיננטל ועל לא מעט מנוסעיה. כך נראים דמדומי שחר מעל שמי ברזיל כשעל המסך האישי שלי אני צופה בהאוס.

וילסון, אני צריך טובה

המשך »

מודעות פרסומת

כנסת נכבדה

יממה וחצי לפני הטיסה. סופה של משמרת עריכה בערוץ הכנסת.

זה ערוץ 99, לא 33, יש בו תוכניות אולפן ומשדר חדשות בשידור חי כל יום ב22:00 (עם מנחה וכתבים וכתבות ומרואיינים וכל מה שהייתם מצפים ממשדר חדשות) וכל מני דברים שאף אחד לא צופה בהם (וגם אם כן, אין שום נתוני רייטינג רשמיים), ויש בו עורכי וידאו, ומדי פעם אני נמנה עליהם.

כמו וולטר מארץ', גם בכנסת עורכים על פיינל קאט

המשך »

הדלתות ינחשו אותי

תשעה ימים לפני הנסיעה ורק אתמול נסגרו סופית כל הסדרי התחבורה.

19 ימים בחו"ל.

10 טיסות – 4 מהן בין יבשות, 4 בתוך ארה"ב, 2 בתוך ברזיל.

פחות או יותר 52 שעות נטו באוויר.

המשך »

זו כותרת העבודה של התסריט שהתחלתי לכתוב ביום חמישי האחרון.

שברי רעיונות לסרט הזה מסתובבים אצלי בראש כבר מעל שנה, אבל רק כעת התפניתי לשבת ולהתחיל לכתוב. מפתיע אותי הפער הגדול בין הקושי שהיה כרוך בהחלטה שהיום אני יושב וכותב את המשפט הראשון לבין הסיפוק הנעים של הכתיבה עצמה. אני מניח שהקושי הזה הוא קושי שרבים חווים. זהו קושי ממחויבות לפרויקט שילווה אותי בשנים הקרובות, הקושי מהחופש הגדול של חוסר העשייה, מההנאה של להיות קולנוען בלי לעשות את הסרט הבא, בלי לקיחת סיכונים, בלי האפשרות להכשל.

את עזרה ראשונה כתבתי ברובו על מחשב בקפה קדוש בירושלים, אז כדי להתחיל ולכתוב שוב קניתי מחשב והיום גם התיישבתי בקדוש.

המשך »

דרמה

כנראה שאין תרומה יוונית גדולה יותר לאמנות הקולנוע מטביעת המושג דרמה. המונח הזה, שמקורו במילה היוונית שמשמעותה "עשייה" והיה קשור עם תיאטרון היווני הקדום באתונה, כבר מזמן מיתג את עצמו כאחד המונחים הפופולריים ביותר בעולם המערבי.

Johnny Drama

בקולנוע, דרמה הוא כל ז'אנר בלתי ניתן להגדרה – וזה כולל את מרבית הסרטים. כל מה שהוא לא קומדיה, אימה, מתח, מערבון, פארודיה, סרט ילדים, סרט מלחמה, מיוזיקל, פנטזיה, מדע בדיוני, פשע, בלשים, מצוייר, בורקס, פעולה, B-movie, אקספרינמטלי, פילם נואר, נינג'ות, קראטה או סמוראים – הוא סרט דרמה. כל הסרטים הרציניים האלה.

אבל דרמה היא גם כל מה שסרט חותר אליו. היא התחושה שיש לנו בזמן קונפליקט, בזמן ששני כוחות מנוגדים פועלים זה אל מול זה, בזמן התלבטות בין תשוקות, רצונות, אהבות, ההתרגשות שאנו חווים מול הלא נודע, מול השונה, החדש, היפה, המסנוור והמכוער, המתח לפני החלטה, הפחד מפני הבלתי נמנע.

ביומיום, דרמה זה מה שקורה כשבחורה כועסת עליך, או מתלהבת ממשהו, או מביעה רגשות כלשהם.

המשך »

למה אני כותב בלוג?

הרוב מוסבר בלשונית מה הקטע?

את השאר אני אגלה תוך כדי נסיעה

Like This!

הקדמה – על הצילומים

הייתי שמח לתעד את כל שלבי ההפקה של הסרט, מכתיבת התסריט, דרך הליהוק, הפרה-פרודקשן, שוטינג, סיורי לוקיישן, ישיבות ברייק, חזרות, דרך ימי הצילום, העריכה הראשונית, צילומי השלמות, וכלה בשלבי הפוסט האחרונים, מיקס, און-ליין ואפילו התרגום לאנגלית. אני מאמין שהרבה פעמים אנו מוצאים את העניין הגדול ביותר בפרטים השוליים ביותר או האפורים ביותר. יש דרמה גדולה יותר בסיור לוקיישן סהרורי מאשר ביום צילום לחוץ.

אבל אין בוכים על חלב שנשפך.

המשך »